משפחת תמרי יוצאת לטיול
חודשים חודשים לא כתבתי בבלוג. ואחרי שלא כותבים - עוד יותר לא כותבים... הנה אחד שהתחלתי לכתוב פעם וסיימתי לכתוב היום
משפחת תמרי יוצאת לטיול/ ליבי דאון
משפחת תמרי יוצאת לטיול
אורזת בגדים, ממחטות וחתול.
אורזת הכל – משמיכה ועד זית
כי חשוב לשלושה להרגיש "כמו בבית"
שירי עוזרת -
סוחבת ערסל,
תמונה, ארונית,
תפוז וסנדל.
מר תמרי מזכיר -
"מפה ומפית!
כך חשוב לאכול
ארוחה משפחתית!“
"לא לשכוח חליל" -
מוסיפה הגברת.
"אולי גם נשיר
במלון בכינרת"
החתול מיילל -
"משפחה יקרה
ארזתם מספיק – זה איום ונורא"
אבל איש לא שומע
המיאו קצת חלש -
גוררים ארגזים
של ליפתן פרי בדבש
עם רדת הערב הכל כבר ארוז:
במכונית מונחים – החתול עם תפוז;
תמונה, ארונית, שמיכה וערסל
חליל עם זיתים, קצת דבש וסנדל
רק נזכיר לכולם - גם מפה ומפית
כי חשוב לאכול בצורה תרבותית.
"הכל כבר מוכן! אריזה לתפארת!"
נושק מר תמרי לבת ולגברת
"ארזנו הכל- דבר לא חסר
ממש כמו בבית – אין מה לדבר.“
נוסעים ושרים
הנהג חברה'-מן.
הדרך פנויה,
יצאנו בזמן.
שעה כך חולפת בשיר ובחדווה
כששירי אומרת – "אני רעבה"
"רעבה?" – כמובן זהו זמן לסעודה.
נעצור בקרוב – הנה כאן מסעדה.
המלצר מחייך
ומגיש תפריטים
מהרדיו בוקעים להיטים לוהטים
"תרצו את הדג?
יש כאן מבחר..
או מגש סלטים?
או אולי צלי בקר?“
גברת תמרי פורשת מפה,
מניחה מרבדון לקישוט הרצפה
אומרת: "תודה אדוני המלצר,
הכל באמת נשמע נהדר
אבל, במטותא הבן נא אותי
אנחנו רוצים רק אוכל ביתי.
בעלי, מר תמרי ייגש למטבח
ויכין לכולנו תבשיל משובח
וכבה נא הרדיו, אדוני הצעיר
מיד אנגן לכולנו כאן שיר"
המלצר מבולבל, נבוך, מצחקק
"טוב, כמובן, הלקוח צודק.“
מר תמרי הולך בגאון למטבח
ומכין לכולם סיר מרק משובח
אוכלים השלושה, המרק מהביל,
מנעימה הגברת צלילים בחליל
"ארוחה נפלאה- דבר לא חסר
ממש כמו בבית – אין מה לדבר.“
"תודה על הכל,
היה פה נחמד"
מקפלת גברת תמרי מרבד.
"קדימה!, נוסעים!
הופה היי!
לכינרת"
מחייך מר תמרי,
מחייכת הגברת.
נוסעים עוד שעה ובעד החלון
מציץ כבר הים ומציץ המלון.
משפחת תמרי לחדר נכנסת
גברת תמרי סוגרת מרפסת.
מסתירה את הנוף הנשקף בחלון
הנה גם כינרת אחרי הווילון.
"קדימה, תמרי! היכן החליל?
בזריזות בזריזות, כבר צריך להתחיל."
מעל המרבד,
פורקים ארגזים
מסדרים סלסילות, מסדרים תפוזים
מחליפים, מצעים, שמיכה וכרית
גברת תמרי פורשת מפית.
על קצה המפית מסדרת גם זית
"תענוג אמיתי, ממש כמו בבית"
מר תמרי מוציא מקדחה אימתנית
"זה הקיר המושלם לתליית ארונית"
הוא קודח עוד חור ועוד חור שם בקיר,
כשלפתע פורץ זרם מים אדיר -
מין נחשול שכזה-
שוטף וקוצף,
מין נחשול שכזה-
סוחף ושוצף,
מין נחשול ששובר חלונות וקירות,
מין נחשול שסוחף ארגזים של פירות,
ובשצף שטים החליל, הסנדל
מצעים, כריות, מפיות וערסל
ותמרי קטנה
וחתול וגברת
ותמרי נוסף על מפה מפוארת.
הנה כך נסחפים בנחשול הגדול
ונוחתים על החוף שם באמצע החול.
והזמן- זמן שקיעה אדומה בכינרת-
הגלים לוחשים והשמש בוערת,
מרחוק נישאות פסגות ההרים
מלמעלה שרות מליוני ציפורים
מסתכלים השלושה על הנוף המרהיב,
ונושמים לקרבם את כל מה שסביב.
"לא כמו בבית - אין מה לדבר"
בלחש נפעם מר תמרי אומר.
"כמה נפלא"- אז שירי אומרת
מסתכלת סביב ושותקת הגברת.
מן החול היא שולפת לפתע חליל
ונמלא אז החוף בנגינה ובצליל.
איזה יופי. מצחיק מאוד:)
תודה רבה!!
נהדר! רק כתבי עוד :)
יופי של דבר. מפתיע ומענג.
מקסים! איזה כיף לקרוא!