אירית כרגע בישיבה - הבלוג של ליבי דאון

פעם תירגמתי את הדבר הנחמד הזה להנאתי -  The Book of Frogs and Mice,
No author known,
NY: McLoughlin Bros. 1892.
Reprinted – New York: Merrimack Publishing Corporation, n.d

אני מקווה שגם אתם תחשבו שזה נחמד -

(אגב, הנה המקור - http://digital.library.upenn.edu/women/anonymouse/frogs/frogs.html 

והנה גם הקראה של הסיפור הזה - http://www.dailymotion.com/video/xxzhr_of-frogs-and-mice_family

בביצה הגדולה חי לו קרפד
צעיר רב סגנון, מצודד.
קרפד אצילי ממוצא מכובד
אבל ערירי ובודד.
 
לצעיר הנכבד בת זוג לא היתה
ומדוע, הסביר הקרפד -
"אני מחפש האחת אין שניה
לה אהיה גם אני האחד."

וביום אביבי מואר ומתוק
כשפסע הקרפד לשכן
נפל מבטו על גברת אחת
עכברית  שובת לב, רבת חן.

הוא הסיר כובעו ושילח בה מבט
חייך וגם קד לה קידה
ונדר בלבו, "לא ירחק זה היום,
בו אשוב לבקש את ידה".

במלבוש מפואר, באפוד ארגמן
ומעיל מקטיפה יקרה,
עם חרבו על כתפו,
צעד הקרפד, כובעו מקושט תחרה.

חיוכו כה גאה,
הילוכו כה נאה,
אמר הקרפד "כמובן -
כמוני גברת עכבר לא תמצא, אהיה לה אני לחתן".

"כשתהיה היא אשתי
ותתן את ידה, אדאג אטפל ואנצור
היא תסעד מטעמים, ותחייה בפאר
לא תדע היא צרה ומחסור".

ברחוב הוא עבר וגברת עכבר
הסתתרה אחרי הוילון
מסמיקה, מבויישת ענווה וחוששת
היא הציצה בעד החלון

בזה המסתור היא הציצה במר
לבה הלם עד בלי די
וגם היא אז ידעה וליבה לה אמר -
"הוא יהיה הקרפד של חיי".

לבסוף הקרפד, מאוהב ונלהב,
צעדו מרוגש אך איתן
דפק על דלתה של הגברת, כדי
להציע להיות לה חתן.

הוא פתח את הדלת
וכרע על ברכיו, את ידה אז נישק ואמר
"אם תסכימי היום להיות לאשתי,
אין כמוני קרפד מאושר!"

כן, ניחשתם נכון, היא הסכימה מיד
ואמרה "בוודאי בוודאי"
את ידה הדקה היא שילבה בידו
ואושרם עד בלי קץ עד בלי די.

חתונה נקבעה, הזמנות נשלחו
נכחה במסיבה כל העיר
מתנות וברכות הוענקו מכולם
לכבודו של הזוג הצעיר.

חתונה שכזו, איש לא ראה
בקרת בעיר או בכפר
בטעם כזה, בפאר שכזה
בסגנון בהוד ובהדר.

ואחרי הטקסים הנשף החל,
בשמחה התזמורת ניגנה
במחולות אז פרצו עכברים, קרפדים
עד הבוקר, לאור הלבנה.