בלהט הים הדרומי
לבנזוגי היקר מלאו היום 40. כמובן שהעניין הצריך הערכות מיוחדת. לקחתי את הקטנה לרשפון לצייר לו על צלחת, הזמנתי לו ספא (נכון שאין מילה מאוסה יותר מהמילה מפנק?) ואפילו שעה עם מדריך להטסת מטוסים (לא, לא טיסה בשמי ארצנו, משהו שאף פעם לא הבנתי. הרי להגיע זה נפלא ועצם הטיסה היא סיוט בעיקר ההמראה והנחיתה. טיסה בשמי ארצנו הרי היא בעיקר המראה ונחיתה). אבל צריך גם מתנה משישית ולכן קניתי לו כמה מהדורות מאוד ישנות של תירגומי סומרסט מוהם שאנחנו שנינו מאוד אוהבים.
קפצתי לרובינזון ספרים ובמחסן הענק, שממול לחנות הזענו המוכרת ואני וגילינו כמה יהלומים. אגב, היה שם דוד אחד, ראוי למאמר משל עצמו, טיפוס דיקנסאי עם שיער צבוע לג'ינג'י וכיפה גדולה על הראש, מוחה אגלי זיעה ומחפש בקדחתנות ספרי בלשים ישנים. ומשמצא אוצר של כ 10 ספרונים כאלה עם כריכות מלאות בנשים מחודדות פטמות חפן אותם באהבה רבה.
בקיצור, רציתי לצטט את סומרסט הגדול מכולם בתרגומו של אריה חשביה.
על הכריכה - בלהט הים הדרומי והכיתוב הנפלא - "כל יצירה של סומרסט מוהם היא חוויה כבירה בשביל הקורא"
והנה דבר הגאון - "התייר הנבון עורך את מסעותיו רק בדמיונו. צרפתי זקן (לאמיתו של דבר היה איש סאבויה) כתב פעם ספר בשם "מסע על פני קיטוני". לא קראתי ספר זה ואף איני יודע תוכנו מהו, אך השם עצמו מגרה את דמיוני. במסע כזה יכול אני להקיף את כדור הארץ, איקונין שמעל לכרכוב האח יכולה לקחתני לרוסיה, עם יערות הליבנה הגדולים שלה וכנסיותיה צחורות הכיפה, הוולגה הרחבה, ובקצהו של כפר, בבית מרזח יושבים גברם ארוכי זקן במעילי עור כבשים גס ושותים. אני ניצב על הגבעה הקטנה, מעליה ראה נפוליון לראשונה את מוסקבה ומשקיף על פני מרחב העיר..."
"אלה הם המסעות הטובים ביותר, המסעות שאתה עורך ליד האח שלך, מאחר שבדרך זו אינך מאבד אף אחת מאשליותך"
אין כמו לקרוא בקיטונך את סומרסט מוהם - ובתרגום ארכאי מעולה כמו שצריך כדי לצאת למסע בכורסא לזמן, הלך ומקום אבוד.