קייטנת אמא 3
עוד מאמרון לא ערוך ולא משוייף מפאת חופשת הקטנה.
מה היה לנו? הסרט "למעלה" ו "לונה פארק" ומחסן הלב...
הלכנו לקולנוע "גת" מבחינתי, חוויה בפני עצמה, כי לא הייתי בקולנוע שאין לו אחת שתיים שלוש ארבע מזה זמן רב. קנינו שוקולדים בשוקולדיה, לארומה קוננטיננטלית ונכנסנו לקולנוע. הקטנה היתה מאוד מאוכזבת מזה שלא היו משקפיים תלת מימדיים לגודל שלה - העניין מאוד הגיוני מכיוון שממילא רוב הסרטים התלת מימדיים הם קולנוע אירופאי מתקדם לאנשים מבוגרים ולא לילדים בחופשת הקיץ.
הסרט עצמו היה נפלא, לפחות בעיני ובעיני בן הזוג, אבל הקטנה חשבה אחרת. היא נטפה נטפה דמעות, ביכתה את מר גורלו של הזקן שאיבד את זוגתו ומיאנה להתנחם. היום, שלושה ימים אחרי הסרט, היא נזכרת מדי פעם בסרט ואומרת - "אוף, שוב מתנגנת לי המנגינה העצובה של הגעגוע".
למחרת עמדנו עם כל עם ישראל בתור למתקנים בלונה פארק. כבר בילנו בלונה פארק עם הקטנה, לא פעם ולא פעמיים, ובכל זאת העניין מפליא אותי בכל פעם מחדש. אמנם היו לנו כרטיסים מוזלים (תודות לחברתי הטובה שחלקה איתנו את התור והזיעה) אבל עדיין מדובר בכמעט שבעים שקלים לכרטיס. הלונה פארק במצב של הזנחה שלא תיאמן. הגלגל הענק הוא מפגע בטיחותי - הקרונות מלמעלה רקובים וחלודים, ברכבת השדים חסרים שדים, הגמל המעופף לא מעופף בימים זוגיים או בכאלה שיש בשם שלהם את האות ש', איזור האוכל מזוהם והטיל, רבותי, הטיל!!! איך זה יכול להיות?! הרי מקרינים שם סרט מימי דאג וטוני כדי לעשות סימולציה לנחיתה על הירח לילדים שגדלים על תלת מימד וhd! זה היה לא מעודכן כשאני הייתי קטנה!
מאוד לא הייתי רוצה להצטרף למצקצקי האוי - הנוער הנוער, אבל אני חייבת איזה צקצוק קטן. כמה דחיפות, כמה עקיפות בתור, כמה חוצפה, העדר אדיבות, אדישות וחוסר איכפתיות, כמה פעמים עקפו ודילגו מעל הקטנה בת הארבע שלי - זוועה.
ובכל זאת, ובכל זאת - הקטנות (גם שלי וגם של חברתי) נהנו - שוב מסתרי היקום.
היום בבוקר עשינו טיול שכונתי. אמרנו שלום לעזרא חשמל ולתמיר הספר, הסתכלנו על השמלות המפוארות של הכלות, עצרנו להתרעננות למילקשייק וגולת הכותרת - נכנסנו למחסן התחפושות - הלב. המחסן מלא מפה לפה בתחפושות נהדרות עבור הצגות, מופעים ואירועים. לצערי, רוב רובן של התלבושות מיועדות למבוגרים ובכל זאת, נעים להסתובב בין התחפושות לדמיין ולהסתכל. הקטנה נהנתה מאוד מאוד.
שויין, היום נצא גם לפלמנקו שילגייה בסוזאן דלל הדיווחים בהמשך